בימים אלו, הולכות ונשלמות עבודות הבניה של מוזיאון הסובלנות בירושלים. בראשית פרויקט הבניה הוגשה לבג"ץ עתירה, להפסקת עבודות התשתית עקב מציאת שרידי קברים באתרי הבניה.

בפסק דין תקדימי שניתן על ידי בית המשפט העליון, נקבע כי על אף השרידים שנמצאו ביצוע העבודות עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי הפגיעה בזכות היסוד נעשית במסגרת החוק ועל פיו. תכליתו של המיזם הינה בנייה ציבורית בעלת חשיבות לאומית ובינלאומית מיוחדת המתיישבת עם ערכי המדינה. האמצעים שהוצעו על ידי בעלות המיזם כדי לפתור את ההתנגשות בין צורכי הבנייה לשמירה על השרידים ולקיום חובת כיבוד המת הם בבחינת אמצעים שפגיעתם פחותה. יש להתחשב בשיהוי הרב שחל בהגשת העתירות הראשונות, זמן רב לאחר שהתכנית קיבלה תוקף ולאחר שהוחל בביצועה. מדובר בשטח קרקע שסווג כבר לפי עשרות שנים כשטח ציבורי פתוח והוקם עליו, בין היתר, חניון, ללא כל התנגדות. יש למתוח אבחנה בין בית קברות גלוי לעין ומוכר לבין חשיפת קברים עתיקים וסמויים מן העין אשר הציבור אינו יודע על קיומם ואין לו זיקה רגשית אליהם מהלך דורות רבים. הטענות בדבר חשש למעשי אלימות אינן נכללות בגדר השיקולים הרלבנטיים.

מבצעי שלב א' של הפרוייקט יוצגו על ידי עורך הדין יאיר שילה.

לקריאת הכתבה המלאה בגלובס לחצו כאן

לקריאת פסק הדין המלא לחצו כאן