בהחלטה תקדימית של כב' השופט הנדל בבית המשפט העליון, נקבעו הקווים המנחים לחיובו של תובע ייצוגי, שאינו חברה,  בהפקדת ערובה כתנאי לדיון בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית.

בהתאם למפורט בהחלטה ניתן לחייב את המבקש בתשלום ערובה בכפוף ל"מבחן אינטגרטיבי" הכולל שלושה תנאים מצטברים: לבקשת האישור סיכויים דלים, מצבו הכלכלי של המבקש רעוע, והוא התנהל בצורה לא ראויה.

כב' השופט הנדל הוסיף והבהיר כי לא מדובר בנוסחה מתמטית קשיחה, ואף שמדובר בתנאים מצטברים שמייצרים "מסה קריטית", ייתכן כי במקרה מסוים שייחשב חריג, שיקול אחד יתפוס את מרכז הבמה ויאפשר לחייב בערובה גם אם התנאים האחרים לא התקיימו במלואם.

נציין כי בכל הנוגע למגישת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית במקרה הנדון, מצא השופט הנדל כי אי־הפרכת סימני השאלה לגבי המצב הכלכלי של העמותה — וכן קיומו של דו"ח מטעם רשות התאגידים שבו הוצגו ליקויים חמורים בתפקודה — מלמדת על מצב כלכלי רעוע והתנהלות לא ראויה הרלוונטית לשאלת החיוב בערובה. הוא הוסיף כי גם סיכויי הבקשה מעלים קשיים ניכרים. "כל עוד דו"ח הרשות תלוי ועומד, לא ניתן להתעלם ממנו ומסימני השאלה שהוא מעלה לגבי היכולת של עשרת הנתבעים בהליך דנן — שהתובענה הייצוגית נגדם הוגשה על סך סכום דמיוני של מיליארד שקל — להיפרע מן המבקשת את הוצאות המשפט שעשויות להיפסק להם".
בהמשך לכך, נדרשה העמותה להפקיד ערובה עד לתחילת נובמבר. אם הסכום לא יופקד — תימחק הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד הבנקים.

את בנק יהב ייצגו בהליך זה עורכי הדין יאיר שילה ונטליה סטרחוב ממשרד קמחי, פלד, פוזנר, שילה ושות'

לקריאת הכתבה  המלאה בעיתון TheMarker מיום 9.10.2017 לחץ כאן